עַל דַּפֵּי הַשָּׂפָה

בְּרָקִים שֶׁל תִּקְוָה,

בֵּין שְׁתִיקָה לִשְׁתִיקָה.

כֹּחָהּ הַנִּכְסָף שֶׁל חֵרוּת בּוֹקֵעַ עַכְשָׁו,

הִיא פּוֹתַחַת אֶת שְׂפָתַי,

מְטִילָהּ אֶת רוּחָהּ עַל דַּפֵּי הַשָּׂפָה,

כּוֹתֶבֶת שִׁיר חָדָשׁ.

שִׁיר שֶׁל רָצוֹן הַגָּדוֹל מִמִּדּוֹת הַכְּאֵב,

שִׁיר שֶׁל חֲלוֹם קָטָן וּמַפְעִים,

לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.

אדר א, תשפד.