בְּנִי

בְּנִי

אַהֲבָתִי אֵלֶיךָ עֲצוּמָה מִנֶּצַח קִיּוּמִי,

כְּכַף יָדְךָ הַקְּטַנָּה,

שֶׁתָּפְסָה בְּיָדִי,

גָּדְלָה מִתּוֹכִי, וְהָפְכָה אֹתִי לַאֲגַם גַּעְגּוּעַ. 

הַלְוַאי וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה טָהוֹר כְּסִפּוּר בְּרִיאָתְךָ,

וְכָל הָאֲנָשִׁים יִהְיוּ יָפִים

וְטוֹבִים כְּעָצֵי פְּרִי מְתוּקִים.

לִפְעָמִים אֲפִלּוּ מִנְהָרוֹת נִפְתָּחוֹת אֶל אוֹר הַשָּׁמַיִם,

לִפְעָמִים אֲנִי אָדָם,

הַמַּרְגִּישׁ אֶת עֲדִינוּת הָעוֹלָם,

כְּמוֹ בָּרְגָעִים שֶׁאֲנִי מַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינֶיךָ הַטּוֹבוֹת,

וְלֹא חָסֵר לִי דָּבָר.

יֵשׁ הָרִים גְּדוֹלִים מִמְּךָ,

יֵשׁ כְּאֵבִים עֲמֻקִּים הַטּוֹבְלִים בְּיָרֹק,

מְלֵאֵי הָדָר וְסִגָּלִיּוֹת,

אַךְ אֵין מִילָה הַיְּכוֹלָה לְהָכִיל אֶת עֶרְכְּךָ,

אֶת מִשְׁקָלְךָ הָאָצוּר בִּי,

אֶת יָפְיְךָ הַמִּשְׁתַּקֵּף מִתּוֹךְ בֹּסֶר דְּרָכֶיךָ.

וְיֵשׁ בְּנִי אֶת כֻּלְּךָ בִּי,

וְאֵין אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ.