כִּתְכוֹל שָׁמָיִם

כִּתְכוֹל שָׁמָיִם

 

שׁוּב גַּעַשׁ תּוֹכִי בְּאֹדֶם תְּשׁוּקָתִי,

חֹם לִבִּי אֶתֵּן לָךְ בֵּין נְשִׁימוֹתַיִךְ.

כִּסּוּפַי אַחְבִּיא וְאֶחְרֹז שִׁירָיִךְ,

בְּגִנּוֹת בּוֹרְאִי אֵלֵךְ,

אָבוֹא אֵלַיִךְ.

מְאִירַת עֵינַיִם,

בָּרָה כִּתְכוֹל שָׁמַיִם,

יִמְתְּקוּ מֵימַיִךְ,

בְּנֹעַם גְּבוּרָתֵךְ.

אַל נָא תֶּחְדְּלִי מִתִּקּוּנֵי הַבֹּקֶר,

בַּחֲצוֹת אוֹדֶה עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֵךְ. 

וְעִם חֲלוֹמוֹת, בִּשְׁתִיקַת בּוֹאֵךְ,

תִּקְוָתִי בּוֹעֶרֶת וְאוֹמֶרֶת, לֵךְ!

בִּמְחוֹזוֹת שִׂמְחָה, אֶהְיֶה בֵּין צְעָדַיִךְ,

בְּעוֹרְקִים נוֹבְעִים,

בְּמִדְרָכוֹת שְׁחוּקוֹת.

וּבְעֵת תִּהְיִי בִּי,

עַד אַחֲרוֹן יָמַיִךְ,

מִכּוֹסִי אַשְׁקֶה בָּךְ רַעַד נְשִׁיקוֹת.