חיוכו של היופי

חִיּוּכוֹ שֶׁל הַיּוֹפִי נְטוּל צוּרָה,

יֵשׁ לוֹ דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת לוֹמַר לָךְ שֶׁהוּא אוֹהֵב.

יֵשׁ לוֹ מַבָּט חוֹמֵל, 

עַל הִתְעַרְמוּת הַשָּׁנִים,

עַל מִגְדַּל הָעֲצָמוֹת הַמִּצְטוֹפְפוֹת,

הַמִּתְרַכְּכוֹת לְאִטָּן,

הַמִּתְקָרְבוֹת אַל תַּחֲנָתָן,

הַכִּמְעַט אַחֲרוֹנָה,

לִפְנֵי קְרִיצָתָן אֶל הַנֶּצַח. 

חִיּוּכוֹ שֶׁל הַיּוֹפִי מָלֵא הוּמוֹר,

יֵשׁ לוֹ דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת לְהִשְׁתַּנּוֹת,

לִגְדֹּל וְלִקְמֹל,

לִשְׂמֹחַ וְלִצְמֹחַ,

וְאַחַר כָּךְ לְהִתְעַצֵּב,

בְּעֶזְרַת זְרִיקוֹת, אוֹ בִּקְרֵם מִתְכַּלֶּה, אוֹ בְּרֶגֶשׁ פָּשׁוּט שֶׁל בַּגְרוּת, זִקְנָה, אוֹ לֵאוּת. 

חִיּוּכוֹ שֶׁל הַיּוֹפִי שׁוֹמֵעַ אֶת הָאֱמֶת, 

אֵין לַחוֹמֵר בְּרֵרָה, 

הוּא נוֹעַד לִכְלָיָה.

לָכֵן הַיּוֹפִי יוֹדֵעַ, שֶׁרַק הָרוּחַ תַּמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ, לִשְׁמֹר עַל עַצְמָהּ רַעֲנָנָה וּטְרִיָּה, מְלֵאַת הוֹדָיָה,

בְּכָל הַדּוֹרוֹת, בֵּין כָּל הָעוֹלָמוֹת.

רַק הַנְּשָׁמוֹת מְבִינוֹת שֶׁלַּיֹּפִי יֵשׁ דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת, 

יֵשׁ לוֹ זִכְרוֹנוֹת, 

וְחִיּוּךְ מַקְסִים שֶׁל אֶחָד שֶׁנּוֹגֵעַ,

שׁוֹבֶה לֵב,

אוֹהֵב. 

יֵשׁ לוֹ דְּרָכִים מְשֻׁנּוֹת לוֹמַר לָךְ, 

שַׁחְרְרִי,

יֵשׁ בָּךְ יֹפִי אֱלֹהִי.