הַפְסָקָה פְּשׁוּטָה

הַפְסָקָה פְּשׁוּטָה

אֶת זֹאת אֲנִי יוֹדֵעַ,

הַהַתְחָלָה הָיְתָה קְרוֹבָה וְהֶעָתִיד קָרוֹב מְאֹד כְּכָל שֶׁיִּתְאָרֵךְ,

לִפְנֵי שֶׁיִּפָּסֵק. 

וְכָל מָה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְהַשִּׂיג,

זֹאת הַפְסָקָה פְּשׁוּטָה,

לְהַסְפִּיק לוֹמַר בָּהּ מִלִּים טוֹבוֹת, זִכְרוֹנוֹת שִׁירָה, צַעֲדֵי רִקּוּד,

קְשָׁרִים שֶׁל אַהֲבָה וָחֶסֶד. 

וְאָז,

רַק אָז,

כָּל הַסְּפֵקוֹת יֵעָלְמוּ.