רציתי שנשתנה לא מעט

 

עֵינַיִךְ שָׁטְפוּ אוֹתִי 

כְּמוֹ חוֹף אַכְזִיב בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ,

רָצִיתִי שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה לֹא מְעַט,

לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּפִי שֶׁאַתְּ.

 

דֶּשֶׁא יָרֹק בְּבֵיתֵנוּ,

סְדִינִים תְּלוּיִים לְיִבּוּשׁ,

הַבָּנִים שֶׁיָּצְאוּ מִתּוֹךְ חֲבָלָיִךְ,

יְחַפְּשׂוּ אֶת יִעוּדָם,

מְלֻוִּים בְּפַרְפָּרֵינוּ.

 כָּל כּוֹכָב סוֹבֵב סְבִיב עַצְמוֹ,

אוֹ מַקִּיף כּוֹכָב גָּדוֹל.

הַהֹוֶה מְמַהֵר,

הַכֹּל אַהֲבָה,

אֵין דָּבָר אַחֵר.