עדין

בִּתְחִלָּה הָיוּ הָעֵינַיִם.

הִתְרוֹצְצוּ הֵן כְּעֵינֵי יֶלֶד הַמִּתְפַּלֵּא

מֵעוֹלָמוֹ,

אֲחֻזּוֹת קֶסֶם. 

אַחַר כָּךְ בָּאָה הַסַּקְרָנוּת,

וְעִמָּהּ הַשְּׁאֵלוֹת,

הַאִם שַׂמְתֶּם לִבְּכֶם לִתְזוּזַת הַכּוֹכָבִים, 

לִתְנוּעַת הַדְּבוֹרִים אֶל הַפְּרָחִים?

הַאִם מַכִּירִים אַתֶּם אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי הַהוּא,

מֵהָאָרֶץ הָרְחוֹקָה,

שֶׁלֹּא שָׁכַח דָּבָר. 

זִיק הַנְּעוּרִים שֶׁבּוֹ גָּלַשׁ עַל זְקָנוֹ הַלָּבָן,

בַּת צְחוֹק קְטַנָּה יָצְאָה מִתּוֹךְ מַבָּטוֹ,

הֵזִיזָה דְּבָרִים מִמְּקוֹמָם הַנּוֹחַ,

עָקְצָה כְּדֵי לְהָעִיר, חִיְּכָה כְּדֵי לְשַׁחְרֵר.

מִקְטַרְתּוֹ נָטְפָה רֵיחַ שַׁבָּת,

מִתְגַּעְגַּעַת לְמוֹצָא פִּיו.

יָדָיו חִבְּקוּ בּוּרִים וְעַצְלָנִים,

עַד שֶׁהִתְאַמְּצוּ לְהִתְעוֹרֵר מִמְּנוּחָתָם,

חָפְשִׁיִּים מִנֵּטֶל עֻלָּהּ הַכָּבֵד שֶׁל הַחֲשִׁיבוּת הָעַצְמִית וְדִמּוּיֵי הַכָּזָב. 

אִם נִתְקַלְתֶּם בּוֹ בָּרְחוֹב, דּוֹמֶה הָיָה לְתוֹפַעַת טֶבַע נְדִירָה, מְבֻיֶּשֶׁת,

רְחוֹקָה מִגִּנּוּנֵי אָדָם,

וְאוֹמֶרֶת כִּי יֵשׁ לְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם,

כִּי צֶלֶם אֱלֹהִים הוּא יְדִיעָתוֹ. 

בַּלֵּילוֹת קָרָא הָארִי פּוֹטֵר,

בַּיַּמִּים הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ,

וּבַנֶּצַח הָיָה מָשׁוּל לְאֲדָמָה

חֲכָמָה, הַצּוֹמַחַת מִתּוֹךְ תַּכְלִיתָהּ. 

הָיָה מְשׁוֹטֵט הוּא בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם,

נוֹשֵׂא עַל גַּבּוֹ אֶת זִכְרוֹנוֹתֶיהָ,

אָפוּף בְּמַבָּטֵי כָּל הָעוֹלָם אֵלֶיהָ.

בְּמוֹחוֹ הַזָּקֵן, הַיַּלְדִּי, הָיוּ מִלְחָמוֹת גָּלָקְסְיוֹת,

תָּנָ"ךְ, תַּלְמוּד, זֹהַר,

אָסִימוֹב, דּוֹסְטוֹיֶבְסְקִי, 

צֶ'רְצִ'יל,

מַסַּע קֶסֶם מִסְתּוֹרִי שֶׁל צוֹלֶלֶת צְהֻבָּה,

וְדָוִד,

מְשׁוֹרֵר.

וְהוּא דָּחַף אֶת הָרָקִיעַ לְמַטָּה,

לִפְנֵי שֶׁנִּזְכַּר לֶאֱכֹל אֶת כְּרִיכוֹ,

לִפְנֵי שֶׁהַקָּפֶה הִתְקָרֵר,

לְצַד עֲרֵמוֹת הַסְּפָרִים,

וְשׁוֹשַׁנָּה אַחַת אֲדֻמָּה,

עֲדִינָה.