מְעַט פָּחוֹת מִמְּלוֹא יָפְיוֹ

לַמְּדֵנִי לְהַפְרִיז פָּחוֹת,

לָדַעַת מִדּוֹתַי בִּשְׁעוֹת אוֹר וּבְלֵילוֹת לְלֹא יָרֵחַ.

לָקַחַת אֶת שֶׁלִּי,

לֹא לְהִתְאַוּוֹת מֵעַל קְצָווֹת גּוֹרָלִי,

לְהִתְאַהֵב בַּמּוּסָר מְעַט פָּחוֹת מִמְּלוֹא יָפְיוֹ.

לַמְּדֵנִי כִּי הַפְּגָמִים הֵם מַתַּת אֱלוֹהִים,

בְּכָל גִּבְעוֹל,

בְּכָל שָׂדֶה קָמֵל,

בְּכָל אָדָם וּזְמַן חוֹלֵף.

לַמְּדֵנִי לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת

גַּם כְּשֶׁאֲנִי עָיֵף.