אָיִן
חַיַּי
רְכוּסִים בַּנִּסְתָּר,
וְעֵץ
זַיִת עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ.
שִׁמְשִׁיָּה
עַל דֶּק בַּמְבּוּק מֻצָּל,
סוֹפֶגֶת
יָפְיָם שֶׁל פְּרָחִים.
הַגּוּף
מְטַיֵּל בָּרְחוֹבוֹת,
וְהַנֶּפֶשׁ
נוֹתֶנֶת קוֹלָהּ בִּדְמָמָה,
מִבְּאֵר
הַיָּגוֹן אֵינִי שׁוֹתֶה,
אֵינִי
מְרַחֵם עַל עַצְמִי.
הַמֵּמַד
הַגָּלוּי מוֹשֵׁךְ אֶת הָעַיִן,
הַמֵּמַד
הֶחָבוּי מוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב,
וַאֲנִי
כְּמֵיתָר בֵּינֵיהֶם.
וְרַק
הַסְּפֵקוֹת מְשַׁיְּטִים
עַל
פְּנֵי כָּל הָרְקִיעִים,
וְשֹׁאֲלִים,
וּתְשׁוּבָה
אָיִן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה