נשארים

בְּשָׁכְבוֹ עַל הַדֶּשֶׁא וּפָנָיו נְתוּנוֹת בְּהִלּוּכָם שֶׁל הָעֲנָנִים,

זָכַר אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אָבִיו אֵלָיו.

"בְּנִי,

אֵינֶנּוּ נִמְצָאִים כָּאן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה כְּדֵי לַחְווֹת הִתְנַסּוּיוֹת רוּחָנִיּוֹת.

זֶה לֹא הָעִנְיָן כָּאן,

אֲנַחְנוּ יֵשׁוּיוֹת רוּחָנִיּוֹת.

בָּאנוּ לָאֲדָמָה לִלְמֹד אֱנוֹשִׁיּוּת,

לִלְגֹּם מִמַּעְיַן הַחַיִּים,

עַד שֶׁנָּשׁוּב אֶל עַצְמֵנוּ,

אֶל עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים."

וְהוּא נִפְרַד וְהָלַךְ,

וְכָךְ גַּם אֲחֵרִים,

אַךְ דְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים,

נִשְׁאָרִים.