זֶה אֲנִי
תַּהְפּוּכוֹת,
וְשֶׁקֶט לֹא בָּא.
מִי שֶׁאֵין לוֹ הַכְנָעָה וֶאֱמֶת,
כְּשֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה,
נִשְׁאַר שָׁם וְאֵינוֹ עוֹלֶה.
תַּהְפּוּכוֹת,
וְאוֹר עָצוּם מִסְתּוֹבֵב לוֹ אֵי שָׁם וּמְחַכֶּה לִי.
אֲנִי רוֹצֶה לַעֲלוֹת,
מֻכְנָע,
מָלֵא תַּעֲצוּמוֹת.
תַּהְפּוּכוֹת,
וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מַגִּיעַ,
טִפּוֹת שֶׁל אֱמֶת עַל גּוּפִי.
זֶה אֲנִי,
זֶה אֲנִי.
אייר תשפג
ציור: אורית מרטין
תגובות
הוסף רשומת תגובה