השירה

הַשִּׁירָה,

מַשְׁפֵּךְ שֶׁל רוּחַ טְהוֹרָה אֶל תּוֹךְ כַּד חַיִּים.

מְכַנֶּסֶת בְּרֶגַע שֶׁל הַשְׁרָאָה,

יִפְעַת רְגָשׁוֹת,

תְּמוּנוֹת עֵינַיִם וְהַקְשָׁבַת הַלֵּב.

נוֹגַעַת מִתּוֹךְ יָמִים רַבִּים,

יוֹצֶקֶת אֹתָם אֶל הָרֶגַע הַזֶּה,

אֶל צְפוּנוֹת הֶעָתִיד לָבוֹא,

הַלּוֹחֵשׁ לָנוּ לָבוֹא אֵלָיו,

מְגַלֶּה מִסּוֹדוֹת מִלּוֹתָיו.

 

נְקִישָׁה עַל אוֹת,

צֵרוּף מַחְשָׁבָה וְחֶדְוַת יְצִירָה,

חֶסֶד שֶׁל יֹּפִי,

הָעוֹטֵף אוֹתָנוּ כְּמוֹ עֲלֵי שׁוֹשַׁנָּה,

אֲדֻמִּים מִדָּם אוֹ כְּתֻמִּים מִשֶּׁמֶשׁ,

הַמַּפְרִיחִים רֵיחָם,

וְנוֹטְעִים בָּנוּ אֶת דְּמוּתוֹ

הַגְּדוֹלָה כְּצַלְמוֹ.