את שהאביב יודע

אֶת שֶׁהָאָבִיב יוֹדֵעַ

הַלְוַאי וְאֶתֵּן לָךְ אֶת מָה שֶׁהַחֹרֶף נוֹתֵן לָאֲדָמָה,

הַלְוַאי וְתַסְכִּימִי לְהַבְרִיק יַחְדָּו אַחֲרֵי הָרְעָמִים,

לִרְווֹת מַיִם מְתוּקִים שֶׁל גֶּשֶׁם,

מֵהַטִּפּוֹת הַנּוֹשְׁקוֹת לְתוֹךְ פִּיךְ.

וְאוּלַי הַקַּיִץ יִשְׁתֶּה אֶת רֹךְ הַתְּלָמִים וְתָבוֹאִי לְהַבְשִׁיל אֶת נַפְשִׁי.

הַלְוַאי וְתִרְצִי שֶׁאֶלְחַשׁ לָךְ אֶת כָּל מָה שֶׁהַסְּתָו מַצְמִיחַ בְּתוֹךְ הֶחָצָב,

וְנִפְרַח כְּמוֹ שֶׁהָאָבִיב יוֹדֵעַ.

 

שבט תשפג