פרידת האיש ההולך לו

פְּרֵדַת הָאִישׁ 

 

לְפָחוֹת אֶרְצֶה לָדַעַת שֶׁהִסְפַּקְתִּי,

מַשֶּׁהוּ מִכָּל הַמִּלִּים,

חֵלֶק מִכָּל הַמַּעֲשִׂים,

שְׁאֵרִיּוֹת נִצְחִיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה אֵלֵיכֶם.

 

בִּמְחוֹזוֹת רַבִּים לֹא אֶדְרֹךְ עוֹד,

וְלֹא תִּרְאֶינָה עֵינַי מֶרְחֲבֵי חַיִּים אַדִּירִים,

תִּינוֹקוֹת נוֹלָדִים וְשֶׁעֲלֵי אֲדָמוֹת צוֹמְחוֹת,

אַךְ מָה לִי כִּי אָלִין?

מֵרוֹב נִפְלְאוֹתֶיךָ רָוִיתִי עַד מַעַל סְגֻלּוֹתַי.

 

אָשׁוּב בִּסְפִירוֹת אֲחֵרוֹת,

וְנַרְגִּישׁ זֶה אֶת זֶה בִּתְחוּשַׁת חִבּוּק שֶׁל פַּעַם,

שִׂיחָה, נְשִׁיקָה, חִיּוּךְ,

מַבָּט אוֹהֵב מָלֵא שִׂמְחָה.

 

 

 

 

נָשִׁיר שׁוּב יַחַד,

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם,

נְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן,

נְבָרֵךְ עַל הַלֶּחֶם,

נֹאכַל מַטְעַמֶּיהָ שֶׁל אִמָּא.

אֶעֱמֹד לְיַד הַכִּיּוֹר בַּמִּטְבָּח,

אֶשְׁטֹף כֵּלִים,

אֲנַשֵּׁק אֶתְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם,

וּבְכָל חִלּוּפֵי הָעוֹנוֹת אֶהְיֶה כָּאן.

 

 

טבת תשפג