וְאוּלַי

וְאוּלַי

מציאות חיינו סוערת, כך היה מאז ומעולם. אל לנו לחפש דרכי מילוט, עלינו להביט בה, להיות חלק ממנה, 

שותפים חסרי הגנה לפגעי החיים. להכיל את סערת הטוב והרע, ולבקש סיבה לכאב והודיה לחסדים. רק ענוה ופתיחות אמת, תוכל להבהיר בנו את ה"אני". שם, במקום ההוא, נגיע אל

האלוהי.

וְאוּלַי אֹשֶׁר גָּדוֹל יִחְיֶה בָּנוּ,

גַּם כְּשֶׁבַּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ,

בִּימֵי מַגֵּפָה וּבְאַחַר כָּךְ שֶׁאַחֲרֶיהָ,

כְּשֶׁנְּבַקֵּשׁ לְהוֹצִיא שִׂמְחָתֵנוּ לָאוֹר,

וְנִשְׁקֹט בִּסְעָרָה.

נְדַבֵּר זֶה עִם זֶה בְּמִלִּים טוֹבוֹת,

וְאֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה נֹאמַר בְּאַהֲבָה.

כִּי לֹא יוּכְלוּ לָקַחַת מֵאִתָּנוּ

אֶת כָּל שֶׁכְּבָר וִתַּרְנוּ,

אֶת רְכוּשׁ חָכְמָתֵנוּ,

אֶת לִבֵּנוּ הָעֵירֹם,

הַלָּבוּשׁ בְּעַצְמֵנוּ.

שבט התשע"ז