וּמָה אִם אֵין בְּכֹּחָהּ לָשׁוּב?

עָיַפְתִּי מִלְּלַטֵּף אֶת גַּבְּךָ מִבְּלִי שֶׁתָּגִיב,

עַד מָתַי אֶלְחַשׁ אֶת שִׁירַת נַפְשִׁי מִבְּלִי שֶׁתַּקְשִׁיב לָהּ?

 

הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים, 

צִוִּיתָ עָלַי לֶאֱהֹב,

וַאֲנִי מְפַזֶּרֶת אַהֲבָתִי לָרוּחַ, 

וְאֵין בְּכֹּחָהּ לָשׁוּב.

הִיא נִשְׂגֶּבֶת מִשָּׂפָה,

כִּשְׁתִיקָה קְדוֹשָׁה.

 

שבט, תשפב.