וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י
אֲנַחְנוּ כָּאן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים. דַּמְיְנוּ עֶמְדַּת שְׁמִירָה עַל הַגְּבוּל, חֹשֶׁךְ, דְּרִיכוּת, הָאוֹיֵב קָרוֹב וְיָכוֹל לְהִכָּנֵס. כָּכָה הֵם הַחַיִּים. כָּל מָה שֶׁאָנוּ רוֹצִים זֶה שֶׁקֶט, שָׁלוֹם, לִשְׁמֹר עַל הַבַּיִת. קִבַּלְנוּ בַּיִת, קִבַּלְנוּ חַיִּים, וַאֲנַחְנוּ הִתְבַּקַּשְׁנוּ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם, לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ. לִשְׁמֹר וְלָדַעַת מִי נָתַן לָנוּ אֶת הַבַּיִת, אֶת הָעֵץ, אֶת הַנַּחַל. מִי לִמֵּד אוֹתָנוּ אֵיךְ לִחְיוֹת, מָה לַעֲשׂוֹת. לִשְׁמֹר לְכַבֵּד אֶת הוֹרֵינוּ, לִשְׁמֹר אֶת נַפְשֵׁנוּ וְגוּפֵנוּ וּלְהַשְׁבִּית אֶת כָּל הָרְעָשִׁים. לִשְׁמֹר לֹא לִרְצֹחַ, לֹא לִגְנֹב, לֹא לְשַׁקֵּר לְעַצְמֵנוּ, לֹא לַחֲמֹד מָה שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ מֻפְקָדִים לִשְׁמֹר עָלָיו. זֶה הַכֹּל, לִשְׁמֹר אֶת מִשְׁמַרְתֵּנוּ לְמַעַן הַשָּׁלוֹם, לְמַעַן הָאַהֲבָה.
וְזֶה מְאֹד לֹא פָּשׁוּט לִשְׁמֹר, כָּל חַיָּל יוֹדֵעַ זֹאת. אַךְ יֵשׁ לָנוּ בַּיִת לִשְׁמֹר עָלָיו, כִּי אָדָם בְּתוֹךְ עַצְמוֹ הוּא גָּר.
כְּשֶׁהָאָדָם עוֹבֵד בְּגַנּוֹ, שׁוֹמֵר עַל דְּרָכָיו, אוֹכֵל בְּזֵעַת אַפּוֹ אֶת לַחְמוֹ, הוּא יוֹתֵר מְאֻשָּׁר.
ציור: youngcheol lee | 화가 이영철
תגובות
הוסף רשומת תגובה