יַרְחִיק עַד מְאֹד

הַחֹכְמָה הָאֱלֹהִית,

שׁוֹבָל עַתִּיק שֶׁל יְקוּם הִיא,

הִיא נַחַל, אֲשֶׁר כָּל הַמַּרְטִיב אֶת נִשְׁמָתוֹ בּוֹ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יוֹלִיךְ אוֹתוֹ הַזֶּרֶם.

אַךְ הַזֶּרֶם יַרְחִיק לֶכֶת, יַרְחִיק עַד מְאֹד.

וְכַאֲשֶׁר יֵצֵא הָאָדָם מִתּוֹכוֹ, לָנוּחַ עַל גְּדוֹתָיו, יִמְצָא אֶת נִשְׁמָתוֹ, אֶת רוּחוֹ,

וְיִכְתֹּב אֶת שִׁירַת הָאֲנִי.

נִשְׁמַת הַנַּחַל, אֱלוּל תשפב