בְּכָל מֶרְחֲבֵי הַיֹּפִי

בכל מרחבי היופי

לְעִתִּים הָיִינוּ סוֹבְבִים בְּכָל מֶרְחֲבֵי הַיֹּפִי,

וְלֹא רָאִינוּ שָׁם אֶת עַצְמֵנוּ אֶלָּא לִרְגָעִים חוֹלְפִים.

וְלִפְעָמִים מָצָאנוּ מְעַט אַהֲבָה בֵּין עָרוּץ 12 לְעָרוּץ 13,

בֵּין כָּל הַחֲדָשׁוֹת הֲלֹא מַמָּשׁ טוֹבוֹת, וְהַנֵּצַּח שֶׁל הַפִּרְסוֹמוֹת.

וּכְשֶׁהָלַכְתִּי מְעַט הַצִּדָּה, כְּאִלּוּ הָיִיתִי מַדָּף נִשְׁכַּח שֶׁל סְפָרִים,

מָצָאתִי כִּי כֹּל תַּכְלִיתִי לִהְיוֹת מַרְבָד שֶׁל מִלִּים,

אֲשֶׁר מְעַט מִיַּלְדֵי הָעוֹלָם יְנַגְּבוּ בּוֹ אֶת רַגְלֵיהֶם,

וְדִמְעוֹתֵיהֶם תִּתְמַזֵּגְנָה בִּי,

עַד בּוֹא הַחִיּוּךְ.

נִשְׁמַת הַנַּחַל/שְׁבָט תשפ"א