שִׂיחָה בִּנְוֵה מִדְבָּר
שִׂיחָה בִּנְוֵה מִדְבָּר
טַעְמוֹ שֶׁל הַחַד פַּעֲמִי תָּפֵל,
טַעְמוֹ שֶׁל הַנֶּצַח הוּא נְוֵה מִדְבָּר.
גַּם אַחֲרֵי שֶׁהָעֵצִים יַחְלְפוּ
וְרוֹעֵי הַכְּבָשִׂים יֵלְכוּ לְדַרְכָּם,
נִמְצָא אֶת הַמַּיִם.
בְּתוֹךְ הַנְּקִיקִים וְהַסְּלָעִים
הַגְּדוֹלִים,
צְעָדֵינוּ יִרַשְׁמוּ.
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ חוֹלֵף,
הַכֹּל נִשְׁאַר,
כָּרוּי מִן הָרוּחַ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה