תְּפִלָּה לְמַנְהִיג

נוֹרִיד שְׁתֵּי דְּמָעוֹת אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל,

נִמְצָא שָׁם אָדָם בֵּין גַּלָּיו,

וְהוּא יֵצֵא יָחֵף כְּמוֹ הַחוֹל,

וְעֵינָיו תִּרְאֶינָה מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ,

וְיִהְיֶה כְּרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר עֲדָרָיו,

בְּכָל עָצְמָתוֹ, בְּכָל תַּכְלִיתוֹ, בְּכָל מַעֲשָׂיו.

וְנִבְקַע יָם הַחֹכְמָה, וְנִתְגַּלְּתָה הַדַּעַת,

וְנֶהֱפַךְ לַיְלָה לְבֹקֶר,

וְחֹשֶׁךְ כְּיוֹם יָאִיר.

נוֹרִיד שְׁתֵּי דְּמָעוֹת אֶל הָאָרֶץ,

וְנִתְפַּלֵּל כִּי יָבוֹא הָרוֹאֶה אֶת הַלֵּב,

עָנָו וְיָשָׁר בִּדְרָכָיו,

וְנִתְאַחֵד, וְנִקְרָא אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ,

וְנֵלֵךְ אַחֲרָיו.

(חַיִּים שְׁתוּלִים עַל מַיִם - שָׁרוֹן פֵדֶר)

אֱלוּל תש"פ

ציור - אורית מרטין

נִשְׁמַת הַנַּחַל - שרון פדר