שִׂיחוֹת עַל שְׂפַת הַנַּחַל - דַּף ג'

עוֹלָם חָדָשׁ 

הוא:

כְּשֶׁאַגִּיד לָךְ אֶת הַמִּילִּים הַנְּכוֹנוֹת

לֹא אֶרְצֶה בָּךְ מֵאוּם לְשַׁנּוֹת.

כְּשֶׁאֶהְיֶה שׁוֹנֶה,

הַסִּיפּוּר הַיָּשָׁן כְּבָר לֹא יָגוּר כָּאן בֵּינֵנוּ,

וְנֵצֵא אֶל עוֹלָם חָדָשׁ, 

אֶל גַּן בָּתוּל,

מְשֻׁוחְרָרִים מִכָּל הָאֱמֶת שֶׁלֹּא הָיְתָה לָּנוּ,

יְחֵפִים שׁוּב.

היא:

מָתַי זֶה יִהְיֶה?

הוא:

אֵינִי יוֹדֵעַ,

אוּלַי אַף פַּעַם,

וְאוּלַי רַק מִשְׁפָּט אֶחָד יַסְפִּיק,

הַמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי עִם עַצְמִי.

נִשְׁמַת הַנַּחַל/ שבט תשפ"א