לַמְּדֵנִי בְּנִי

לַמְּדֵנִי בְּנִי אֶת שִׂמְחַת הַיַּלְדוּת,

אֶת קֶסֶם עֵינֶיךָ.

תֵּן לִי יָד וְנֵלֵךְ שׁוּב,

אַבָּא וּבֵן,

אֶל הַיָּם.

 

הַכְנִיסֵנִי אֶל מֶרְחַב הֶחָצֵר וְהַחוֹל,

שָׁם הַחִיּוּךְ כֹּה פָּשׁוּט,

וְשׁוּם דְּאָגָה לֹא מִסְתַּתֶּרֶת.

 

שִׁיר לִי שִׁירִים,

וְנֹאכַל מִתּוֹךְ הַכָּרִיךְ הַקָּטָן שֶׁהֵבֵאנוּ.

תֵּן לִי יָד וְנֵלֵךְ שׁוּב,

אַבָּא וּבֵן,

אֶל הַיָּם.