גְּבוּלוֹת חֵרוּתִי

עוֹד רֶגַע תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ,

יְלָדַיי יְשֵׁנִים בַּחֲדָרִים הַקְּרוֹבִים לִי.

נִשְׁמָתָם הַמְּשׁוֹטֶטֶת גָּבוֹהַּ,

מְצַיֶּירֶת אֶת גְּבוּלוֹת חֵרוּתִי.

כְּשֶׁרַגְלֵיהֶם יוֹצְאוֹת מֵחוּץ לִשְׂמִיכַת הַלַּיְלָה,

אַנִּי יוֹצֵא אֵלֵיהֶם,

מְכַסֶּה.

וּכְשֶׁחֲלוֹמוֹתֵיהֶם נוֹגְעִים בְּסוֹדוֹת,

שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת,

אַנִּי עוֹצֵם עֵינַיִים,

עָף לְשָׁמִים.